מתי בפעם האחרונה ראיתם את שולחן האוכל שלכם?
אני מתכוונת מתי באמת ראיתם אותו?
לא את המפה עם הפרורים, לא את ערמות הדואר ומוספי העיתונים מהחודש האחרון, לא את ערמת המטענים הסלולאריים או התיק מהגן עם חצי סנדוויץ'.
באם תשובתכם היא: "באולם התצוגה כשקנינו אותו" או "כשרק הרכבנו אותו כשהוא הגיע" אל תדאגו. אתם לא לבד.
בבתים רבים בכל פעם שמוזכרים צירופי המילים: שולחן אוכל או פינת אוכל לרוב נשמעת אנחת ייסורים ארוכה המסמלת יותר מכל את הכמיהה לפינה מבריקה עם מפת אורגנזה מהממת ואגרטל קטן ומעוצב. בקיצור כמו "בז'ורנלים…"
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל אפשר ורצוי להפנים שאנחנו לא מושלמים ולמרות כל רצוננו (וגם של האימא או החותנת הפולנייה) אנחנו לא גרים במגזין, אלא בבתים שדייריהם נושמים, אוכלים וגם חיים.
ולכן בהחלט יש צורך באיזו "פינה שוטפת" בבית בה אנחנו יכולים לרכז דברים לטיפול מיידי או פריטים שונים.
שימו לב! אני בכוונה מתווה את המונח "פינה שוטפת" בניגוד לביטוי הרווח "פינת בלגן" כי התייחסות שונה תאפשר גם טיפול שונה.
דבר ראשון, כדאי לבחור מקום אחד בבית (נגיש!) ולהגדירו ככזה. אליו "נשנע" את כל אותם דברים שכרגע על שולחן האוכל.
אפשר להקדיש לכך למשל: ארון קטן במטבח או מגרה במזנון הסלון.
המחשבה שאם הדברים יישארו מול העיניים ויפריעו לנו ואז נהיה מוכרחים לטפל בהם היא מחשבה שאינה עומדת במבחן המציאות. הדברים אכן מפריעים לנו. אפילו מאוד. אך עדיין איננו נוקטים בפעולה עקב חוסר זמן, ייאוש וחוסר חשק.
לכן, קודם כל נזיז אותם מהעין ונחשוף את שולחן האוכל כדי שנוכל ליהנות ממנו.
עכשיו לטיפול נקודתי-
מיינו את הערימה מיון ראשוני במהירות מבלי להתעכב ותופתעו לגלות כמה דברים אתם יכולים להשליך לפח האשפה. פרסומים שגררתם איתכם מתיבת הדואר, מעטפות שלא פתחתם, וכאמור: מוספי העיתונים הישנים.
בניגוד לתפיסה המקובלת, אין צורך למצוא פתרון מיידי לכל פתק וכל סימניה. לא יודעים לאן זה צריך ללכת? לא קרה כלום. טפלו קודם כל בפרטים אשר להם מקום קבוע בבית.
הקוקיות של הילדה לחדר האמבטיה וקלפי הכדורגל לחדר של הבן.
את הניירת לטיפול כמו חשבונות לתשלום (בהנחה שעוד אין לכם הוראת קבע) או המכתב מבית הספר המודיע על הטיול לצפת רכזו בצורה מסודרת במגש ניירות. המגש יכול להיכנס לארון או למגרה שייעדנו לכך.
את הזיכוי מהחנות או שוברי הנחה הכניסו לארנק אחרת לעולם לא תעשו בהם שימוש.
עטים, עפרונות ושאר מכשירי כתיבה מיינו גם כן. השליכו ללא רחמים את כל ה"לא כותבים" למיניהם. רכזו את הנשארים בכוס יפה ליד הטלפון והרי לכם פתרון אסטטי. לידה הניחו פנקס חביב לתזכורות.
הימנעו מגזירה ומחזור פתקים שונים ומשונים היוצרים רושם של בלגן אותו אנו מבקשים למנוע. באם אתם רוצים למחזר נייר יש לשם כך מכלי מחזור נייר.
את הסוללות הישנות המתגלגלות בכל מקום שלחו עם הילד לבית הספר שם ישנם כיום מכלים מיוחדים לאיסוף סוללות משומשות.
לוח קטן הנתלה על הקיר ועליו ניתן להצמיד הודעות גם כן יעיל מאוד בצמצום ערמות וחיפושים אחרי "הפתק שעליו רשמתי את ה…"
עצמאיים? באין ברשותכם חדר עבודה אין שום מניעה לשמור קבלות לרואה החשבון גם כן באותה פינה. אבל דאגו לרכזם בניילונית (שמר-דף). פעם בחודש תוכלו להעבירה אליו בצורה הקלה ביותר.
מפתחות – מן הסתם גם כן ימצאו דרכם לכאן. תלו מספר ווים על צידו הפנימי של הארון וחסל היסטריית "מישהו ראה את המפתחות שלי?" ושריטות כואבות בשולחן. במגרה עשו את אותו הדבר על ידי שימוש בסלסילה קטנה. סלסילה נוספת משמשת לאוזניות ולמטעני הטלפונים הניידים.
אתם ממש נואשים ואין באפשרותכם להקצות שום מקום לטובת העניין?
רכשו סלסילה או קופסה יפה וגדולה, כזו שתשתלב עם שאר הבית והפכו אותה "למגרה שוטפת". הניחו אותה על המקרר, על הטלוויזיה, בכוננית הספרים או בכל מקום שנראה לכם. היא תשתלב בסביבה ותהיה אסטטית הרבה יותר מערמות התקועות בכל מקום.
עברו על "הפינה השוטפת" לעיתים מזומנות. שוב ושוב תמצאו שם פריטים שעבר זמנם ושאפשר להשליכם או לחילופין כבר אפשר לתייק.
לסיום, זכרו ש"פינה שוטפת" כשמה כן היא ואמורה להיות פינה בלבד. קטנה, מצומצמת ובהחלט נחבאת מהעין.
בקערה הדקורטיבית נוכל לשים מעתה פירות בלבד…
